חיפוש בגוגל
כל מה שחיפשת על כדורעף
 

          משעמם?  בוא לשחק!

ברבי משחקים
דפי צביעה
בוב ספוג משחקים
דורה משחקים
בראץ משחקים
משחקים כיף
משחקים להורדה
משחקי מחשב
משחקים חינם
משחקים לילדים
משחקי בנות
 

 

          כושר גופני בכדורעף

לפעמים מאמנים שוכחים לעבוד באימונים על האלמנט החשוב ביותר שבלעדיו לא ניתן להצליח במשחקים: כושר גופני. יש מאמנים שהכושר הגופני הוא הדבר הכי חשוב ויש אחרים שמעדיפים להקדיש יותר לעבודה הטכניקה וטקטיקה. על דבר אחד אין ויכוח: ללא כושר גופני מתאים לא ניתן להגיע לתוצאות טובות לאורך זמן. לעומת ענפי ספורט אחרים עם כדור, בכדורעף בולטים 3 מרכיבים של הכושר הגופני והרפיה כמו ספא שעליהם חייב לשים את הדגש באימוני הכושר: מהירות וניתור או במילים אחרות כוח מתפר...
המשך הכתבה

 

          כדאי לגלוש

שמות לבנות
טיול
פסיכולוגים
 

 

          אתרים מומלצים

סרי לנקה חבילת נופש
קעקועים
אינדקס אתרים
 

 

תולדות הכדורעף בחיפה

 

מאת ד"ר יעקב סובוביץ


התפתחות משחק הכדורעף בחיפה לפני קום המדינה

אין תאריך מדויק המציין את ראשיתם של משחקי הכדור-עף בארץ. ייתכן שהם החלו עם גלי העלייה הרביעית (1924) או אולי עם העלייה החמישית (1932). אולם ידוע לנו ששיחקו כדור-עף במחנות ההכשרה לקראת העלייה ארצה וכן במחנות העבודה בארץ בתום יום העבודה.

משחק הכדור-עף חדר לחיפה בשני שלבים: בשלב הראשון, עד 1935, היה המשחק  מוכר בעיקר כעיסוק חברתי, ורוב המפגשים היו "דמונסטרטיביים" (תחרויות ראווה),ובתחרויות השתתפו רק נבחרות מחוזיות. השלב השני, מ-1935 ואילך, היה תוצאה של הצטרפות העולים החדשים למחלקת הכדור-עף, שקידמה משמעותית את הענף הן מבחינה ספורטיבית והן מבחינה ארגונית.
 


ספורטאי חיפה השתתפו לראשונה בכדור-מעופף (כך כונה אז הכדור-עף בארץ ישראל) בכינוס השלישי של הפועל בשנת 1932. בכינוס זה נטלו חלק חמש קבוצות גברים וחמש קבוצות נשים. במקום הראשון זכו ספורטאי מחוז תל אביב, אך אין  נתונים לגבי מיקומה של חיפה (הפועל חיפה שיתפה רק קבוצת גברים), שכן בימים ההם הדגש הושם בהשתתפות, ולא בתוצאות ובהישגים, ורק לעתים רחוקות היו מתפרסמות תוצאות חלקיות מן התחרויות.

בכינוס הפועל הרביעי (1935) השתתפו שבע קבוצות מחוזיות של גברים ושלוש קבוצות של  נשים. חיפה השתתפה רק בטורניר הגברים והשיגה את המקום הראשון.

אחרי הכינוס הרביעי חל מפנה קיצוני. ספורטאים רבים שהשתתפו במכבייה השנייה בשנת 1935, היו בין הקהל שצפה בכינוס הפועל שהתקיים באותה השנה, והחליטו להצטרף להפועל חיפה. רוב חברי הקבוצה היו חברי מועדון הספורט היהודי "דרור" בלבוב, והבולט ביניהם היה אהרון עמישב (דולק אומשווייף). הוא היה ספורטאי בכל רמ"ח אבריו,והצטיין במספר ענפי ספורט: כדור-עף, כדורסל ואתלטיקה-קלה. במשך שנים רבות הוא הוביל את הפועל חיפה להישגים מרשימים, הן כשחקן וכספורטאי מצטיין, והן כמאמן וכמורה לחינוך גופני ולספורט. במשך עשרות שנים היה מעמודי התווך של הספורט והחינוך הגופני במחוז חיפה, כרכז מקצועי, כמנהל אגודת הספורט וכמפקח לחינוך הגופני ולספורט במשרד החינוך והתרבות.
 

הקבוצה החלה את פעילותה, כמו רוב ענפי הספורט באותה התקופה, באולם הספורט של ביה"ס "גאולה" (עממי ב), שהפך למגרשה הביתי של הפועל חיפה, בעיקר הודות לשמוליק ביאליק שהיה מורה לחינוך הגופני בביה"ס הזה ואחד מקברניטי הפועל בעיר, ולאבא חושי שכיהן כמזכיר מועצת הפועלים.
 


רוב האימונים והמשחקים התקיימו תחת כיפת השמים. ליד בית הספר, על אדמת טרשים, הקימו הספורטאים, ודולק בראשם, במו ידיהם מגרש כדור-עף. הייתה זו מלאכה קלה בימים ההם. כל שנדרש היה סימון המגרש בסיד לבן, הצבת שני עמודים ורשת (אם לא נמצאה רשת, נמתח חבל בין שני העמודים). בזכות פשטותו הפך משחק הכדור-עף למשחק עממי, בעיקר בקרב ההתיישבות העובדת. השחקנים הבולטים ששיחקו אז במדי הפועל חיפה היו: דולק עמישב, הנק קמינר, ישראל ליטבר, דב קצר, יעקב בוזינס, מיכאל גלזל, דני שפירא (לימים, טייס ניסוי של חיל האוויר) ואחרים.

בזכות העולים החדשים התפתחו ענפי ספורט נוספים (כמו כדורסל ואתלטיקה קלה). בעידודו של דולק עמישב ובהשתתפותו הפעילה, התפתח מאוד ענף הכדור-עף, והקבוצה הפכה למצטיינת בתחרויות שהתקיימו בין קבוצות הפועל.

המשחקים הראשונים היו משחקי ידידות. כך לדוגמה, בשנת 1937 ניצחו שחקני חיפה פעמיים את הפועל רחובות במגרש הכדור-עף הראשון בחצר ביה"ס "גאולה" ובמשחק הגומלין ברחובות.

 בשנת 1937 יצאה משלחת של הפועל לאולימפיאדת הפועלים השלישית באנטוורפן-בלגיה. על כך סיפר דולק עמישב (אומשוויף): "נסענו עם קבוצת כדורסל ואתלטיקה קלה, אבל ראינו שיש גם משחקי כדור-עף. רשמנו במקום קבוצה מהאתלטים, הכדורסלנים והרקדנים שבמשלחת".

 

אליפות הפועל הראשונה בכדור-עף (1939) הייתה משותפת גם לכדורסל (ורק בשנים שלאחר מכן הופרדו הענפים), ובשנים הראשונות התחרו קבוצות בוגרים, בוגרות, נוער ונערים. במרוצת השנים חדר ענף הכדור-עף והתבסס בהתיישבות העובדת. הכדורסל, לעומתו, נעשה פופולארי בעיר, והפך למשחק הייצוגי העיקרי של ישראל. משחקי האליפות היו למנוף חשוב מאין כמוהו להחדרת משחק הכדור-עף התחרותי.

בשנת 1939 זכתה הפועל חיפה (קבוצת הבוגרים) במקום הראשון באליפות הפועל, בכיכובו של דולק עמישב, השחקן המצטיין של האליפות.  בשנת 1940 זכתה שוב הפועל חיפה במקום הראשון באליפות הפועל.

באליפות המשחקים השלישית שנערכה בתל-אביב בשנת 1941, זכתה קבוצת הבוגרים של הפועל חיפה במקום השני, לאחר שהפסידה בגמר לראשון לציון ולקיבוץ השומר הצעיר ג (היום קיבוץ חצור) בתוצאה1;2, אולם ההפתעה הנעימה הייתה שנבחרת הנשים של הפועל חיפה זכתה באליפות הפועל. קבוצה זו, בדומה לקבוצת הגברים, הורכבה מספורטאיות שעסקו בכמה ענפי ספורט (כדורסל, אתלטיקה קלה, התעמלות ועוד).

 באותה העת  עסקו השחקנים במספר ענפי ספורט. עיסוק זה אפשר להם פעילות כמעט רצופה במהלך השנה כולה. החיסרון בכך היה שלא הוכנה עתודה של שחקנים צעירים שבבוא העת יהיו עתידים להחליף את הספורטאים הבוגרים. אמנם בשנת 1942 הוקמה לראשונה קבוצת נוער בכדור-עף בחיפה (ד"ר אורי זמרי היה חבר בקבוצה זו), אבל הישגיה של הפועל חיפה הלכו ופחתו עם הזמן.

בשנת 1943 עלה ארצה הנק קמינר (נולד בשנת 1913 בלבוב, פולין) במסגרת הצבא הפולני של גנרל אנדראס, והתיישב בקיבוץ תל-עמל. בשנת 1944 הוא העתיק את מקום מגוריו לחיפה וחידש את הקשר עם דולק עמישב (הם שיחקו יחד בקבוצת "דרור" לבוב). הנק קמינר היה אחד השחקנים הבולטים בקבוצה (שיחק גם כדורסל וגם כדור-יד) עד  שפרש ממשחק פעיל בשנות ה- 50.
 

עקב מלחמת העולם השנייה, ומפאת העובדה שרוב רובם של הספורטאים התגייסו לצבא הבריטי ולשורות ההגנה, הצטמצמה באופן ניכר הפעילות של הקבוצה הבוגרת. קבוצת הכדור-עף המשיכה אמנם להתקיים, אולם בשנים 1942 ו-1943  הצליחה לעבור רק את השלב הראשון של משחקי הפועל ולא הגיעה לגמר.
 

 


בעונת המשחקים 1944 – 1945 לא התקיימו משחקים בגלל המלחמה. בסיום המלחמה חזרו רוב השחקנים, ובשנים 1945 – 1946 זכתה שוב הפועל חיפה במקום הראשון, כשהיא ניצחה במשחק הגמר את הפועל בית זרע 1:2. דולק עמישב הוביל שוב את הפועל חיפה לשרשרת ארוכה של ניצחונות ושל הצלחות. בשנת 1946 גברה הפועל חיפה על מרחביה וזכתה בגביע לצמיתות. בהרכב הקבוצה היו דולק עמישב, י' רטנר, ז' פורטנוי, ע' זבודניק, י' רוזינס, ע' אייזנקרפט, י' שמעון והנק קמינר.

בשנת 1946 זכתה הפועל חיפה גם בגביע ע"ש ניסן סט ז"ל (תחרות שלוש הערים בכדור-עף), לאחר שרשמה ניצחון על תל אביב ועל ירושלים.

בשנת 1947 יצאה לראשונה נבחרת הפועל בכדור-עף את גבולות הארץ כדי להשתתף בטורניר הבינלאומי של הנוער הדמוקרטי שנערך בפראג. שני שחקני הפועל חיפה, דולק עמישב ואליעזר שבט, השתתפו בטורניר הזה כחברי נבחרת הכדורסל. השניים הצטרפו גם לנבחרת הכדור-עף, חיזקו אותה וסייעו לה להופיע בטורניר.



 

הכדורעף לאחר קום המדינה
בשנים 1948 ו-1949 הצטמצמה שוב הפעילות עד כדי הפסקה כללית בגלל התגייסותם של הספורטאים לצבא במלחמת העצמאות. בסוף שנת 1949 חזרו קבוצות הפועל חיפה לפעילות. הבוגרים, הבוגרות והקשישים בכדור-עף השתתפו במשחקים של אליפות הפועל, אך הצליחו לעבור רק לשלב ב של האליפות, ולא העפילו למשחקי הגמר בכדור-עף. חלק נכבד מהשחקנים בגרו, והשחקן המצטיין, אליעזר שבט ז"ל, נהרג במלחמת השחרור.

 עם שוך הקרבות והקמת מדינת ישראל התיישבו עולים חדשים רבים בחיפה וחיזקו  את שורות הפועל. ראוי במיוחד לציין את העלייה מבולגריה (קוציו, בן נון ואחרים) שתרמה רבות להצלחתה המחודשת של הקבוצה. הרכש הטוב ביותר היה מרק גנדלין, שעלה ארצה מסין (נולד בעיר חרבין- Harbin בשנת 1929). בשנת 1949 הוא התיישב בחיפה והצטרף להפועל. גנדלין היה ספורטאי רב-גוני. מלבד הצטיינותו בכדור-עף והשתתפותו בנבחרת ישראל, הוא שיחק גם טניס-שולחן. בסוף שנות ה-40 ובראשית שנות ה-50 איישו את נבחרת ישראל בענף טניס השולחן שלושה: גיורא סנש, מאמן הכדורגל, אריה קוך ומרק גנדלין. זאת ועוד, בראשית שנות ה-50 היה גנדלין מתאגרף פעיל במחלקת האגרוף בהדרכתו של אשר בירנבויום. הוא ניצח בכמה קרבות ואף השכיל לעלות לדרגה א באגרוף הישראלי.

בשנת 1951 שיחקה הפועל חיפה לראשונה במשחק בינלאומי נגד קבוצה מקפריסין בשם אפועל ניקוסיה. החיפאים ניצחו במפגש בחיפה 1:3, ולאחר מכן באי השכן 2:3, כשמרק גנדלין היה השחקן המצטיין בשורות הפועל.

דולק עמישב הפך למאמן קבוצות הכדור-עף בהפועל חיפה, וצבי שטרמר אימן את קבוצת הנוער של האגודה. שחקנים מצטיינים בתחום הכדור-עף באותה העת היו בעיקר שחקני הכדורסל אליהו אלכסנדרוני, נפתלי לוי  וראובן ברודאי .

התקדמותו של מרק גנדלין הייתה מהירה, ובשנת 1953 הוזמן על ידי מיכה שמבן (מאמן הנבחרת דאז) לנבחרת הלאומית לקראת משחקי המכבייה ה-4. מרק גנדלין היה שחקן השישייה הפותחת, ואחד משחקני הנבחרת המצטיינים. ישראל זכתה במקום הראשון במכבייה ה-4.

בשנת 1956 הפסיק מרק גנדלין לשחק בהפועל חיפה ועבר לאמן קבוצות כדור-עף באזור  זה (יגור, שריד, גוש זבולון, נהרייה וכו').

בראשית שנות ה-50 עוד לא הייתה ליגה מסודרת בישראל, ולפי הנוהג של אותם הימים התקיימו "טורנירים". דוגמה לאחד מהם היה הטורניר שהתקיים בשנת 1955 בקיבוץ עין החורש. הפועל חיפה ניצחה את עין החורש 0:2 (9:15, 11:15) ואת הפועל המעפיל 1:2 (10:15, :15:9, 14:16), וזכתה במקום הראשון. באותה השנה התקיימו משחקי אליפות הפועל. חיפה אירחה את משחקי חצי הגמר, אך לא הצליחה לעלות למשחקי הגמר.

משחקי הליגה המסודרים בישראל התחילו בשנת 1956. הפועל חיפה לא הייתה במסגרת הזו, והמשיכה להשתתף בטורנירים השונים רק עם קבוצת הבוגרים. רוב השחקנים כבר בגרו ולא היו בשיאם הספורטיבי, ומדי פעם הצטרף אליהם שחקן אורח  מיישוב אחר. זאת ועוד, לא הושקעו משאבים לטיפוח קבוצת הנוער, להוציא ניסיון להקים קבוצה בבית הספר המקצועי "בסמ"ת" על ידי דולק עמישב וב"אחוזת הילדים ויצ"ו" על ידי צבי שטרמר.

 


שנות השישים והשבעים
בעונת המשחקים 1960/1959 הוקמה ליגה לאומית כלל ארצית בכדור-עף ושתי ליגות א בשני אזורים - דרום וצפון. אלה היו פרי ההתקדמות הרבה של הענף, בעיקר  בהתיישבות העובדת, שעשתה מלאכתה בשקט ובצנעה, אך ביעילות. בספטמבר 1959 החלו משחקים מאורגנים ב- 18 קבוצות נוספות שהצטרפו ל-10 קבוצות הליגה הלאומית שהחלה, כאמור, את ראשית צעדיה בשנת 1956. הפועל חיפה הצליחה לגייס שחקנים ממקומות מספר בארץ, וסיימה את הסיבוב הראשון של הליגה בשנת 1960 במקום החמישי. אולם בסיבוב השני עזבו שחקנים רבים את חיפה, והקבוצה הידרדרה לתחתית הטבלה. במשחקי גביע המדינה בשנת 1960 הפסידה הפועל חיפה 3:0 להפועל המעפיל (קבוצה צעירה, שרק החלה את צעדיה הראשונים, ושיחקה בליגה א - דרום).

בעונת המשחקים 1960/1961 נרשמו קבוצות חדשות לאיגוד הכדור-עף, ועקב ריבוי הקבוצות הוקמה ליגה א נוספת באזור המרכז. לפיכך החלו לשחק בעונה זו 28 קבוצות (לא כולל 10 הקבוצות של הליגה הלאומית). בליגה א'-דרום ובליגת המרכז נמנו 10 קבוצות בכל אחת, ואילו בליגת הצפון 8 קבוצות. הפועל חיפה הצליחה שוב להעמיד קבוצה טובה למשחקי הליגה בשנת 1960, וסיימה את הסיבוב הראשון במקום ה-3 בהפרש של שתי נקודות מהקבוצה שהשיגה את המקום הראשון (הפועל שער-העמקים). אולם עם תחילת הסיבוב השני עזבו כמה שחקנים את העיר, והקבוצה ירדה שוב לתחתית הטבלה. לקראת סיום העונה היא התקשתה להעמיד שישייה על המגרש, וגם לא הופיעה למספר משחקים. בסיומה של עונה זו התפרקה הקבוצה.
 

לאור התוצאות של השנים 1959- 1961 החליטה הנהלת הפועל חיפה לערוך שינוי ארגוני במחלקת הכדור-עף,ולצרף את השחקנים המבוגרים, שנותרו בחיפה, לשחקני נוער שהתאמנו במגרש "אורנים" שעל הר-הכרמל. הקבוצה שגובשה נקראה "הפועל חיפה/הר-הכרמל" והשיגה את המקום ה-7 (לפני האחרון) בליגה א'-צפון.

לקראת עונת המשחקים 1962/1961 שונה שוב מבנה הליגות בישראל. השינויים התרחשו הודות להתפתחותו המואצת של הענף, אשר הביאה לכניסתן של קבוצות חדשות לאיגוד הכדור-עף, בעיקר מן ההתיישבות העובדת. המבנה החדש כלל: ליגה לאומית, שתי ליגות ארציות - צפון ודרום וכן ארבע ליגות א' : צפון א', צפון ב', מרכז ודרום, וליגות ב' אזוריות (ראוי לציין, שבשנה זו הופיעה במשחקי ליגה ב גם קבוצת הכדור-עף של מכבי חיפה).
 

הפועל חיפה/הר-הכרמל ירדה לליגה א' (השלישית באותה התקופה) – צפון ב'. לקבוצה התמנה מאמן צעיר (יעקב סובוביץ, שזה עתה סיים את לימודיו במכון וינגייט), ומחלקת הכדור-עף חידשה את פניה. מלבד קבוצת הבוגרים ששובצה, כאמור, בליגה א' – צפון ב', הוקמו קבוצת נוער, שתי קבוצות ילדים, ושתי קבוצות נערות וילדות. מכאן שמספר השחקנים שהיו פעילים בהפועל הר-הכרמל הגיע באותה השנה לתשעים ספורטאים פעילים בערך, ואלה שיחקו בכל המסגרות. הקבוצה הבוגרת שיחקה שלוש שנים במסגרת ליגה א' – צפון ב',  שולבו שחקנים צעירים בקבוצה הבוגרת והורחבו המסגרות הצעירות.
 


בתחילת שנת 1964 עלתה ארצה קבוצה של עולים חדשים מרומניה, בחורים צעירים בראשית שנות ה-20 לחייהם. רובם באו מהעיר בקאו, שם שיחקו יחד בקבוצת הנוער של העיר. הם הצליחו לשנות את פני הקבוצה מן הקצה אל הקצה, הפחיתו את הגיל הממוצע והפכו את הפועל חיפה\הר הכרמל לקבוצה צעירה ותוססת. בסוף עונת 1965/1964 השיגה הקבוצה את המקום השני בליגה הצפונית, ובעונת 1966/1965 עלתה הקבוצה לליגה הארצית (באותה התקופה, הליגה השנייה בישראל). בשורות הקבוצה גדלו גם כישרונות מקומיים שהגיעו לנבחרות הנוער של ישראל, כמו אהרון (אהרל'ה) דינר ורובי פרידמן. גם קבוצת הנשים התקדמה, ולקראת סיום הליגה הייתה במקום השלישי.

באמצע שנות ה 60- עבר לחיפה יוסי שפירא, שחקן הפועל תל-אביב ונבחרת ישראל. הוא שיחק ואימן שנתיים בקבוצה הבוגרת ובמקביל אימן את נבחרת הנוער של ישראל וערך את הביטאון המקצועי-כדורעף.

בסיום הסיבוב הראשון של עונת 1966/1967 הייתה קבוצת הבוגרים במקום הראשון בליגה הארצית, לאחר שניצחה בקרב על המקום הראשון את יריבתה המושבעת, גוש-זבולון בתוצאה 1:3.

מלחמת ששת הימים קטעה את הפעילות בסניף, ומשחקי הליגה התבטלו. לקראת עונת המשחקים 1968/1969 נחלשה הקבוצה, בעיקר משום שמספר שחקנים שהיו סטודנטים בטכניון, סיימו את לימודיהם ועזבו את העיר למקומות שבהם השיגו עבודה.
הקבוצה חזרה לתפקד כקבוצה בינונית בליגה הארצית, והמשיכה להופיע במשחקים הרשמיים במספר מסגרות: בוגרים, נשים, נוער וילדים, בליגות השונות בישראל.
ראוי לציין שמספר שחקנים שיחקו בנבחרת ישראל, כשהבולט ביניהם היה יעקב נוימן (בשנות ה-60 היה אחד המוסרים הטובים בישראל). שחקן מצטיין נוסף בקנה מידה ארצי היה רובי פרידמן, (גדל בסניף, שיחק בשוויץ, וכשחזר מחו"ל עזר למכבי חיפה לעלות לליגה הלאומית כשחקן-מאמן). בין המצטיינים יש להזכיר גם את  ארז טצ'ר, שגדל בסניף הפועל חיפה/הר-הכרמל (בשנות ה-70), אך שיחק רוב הזמן בהפועל קריית אתא.
 


בשנת 1971 שיחקו שתי הקבוצות החיפאיות, הפועל ומכבי, בליגה א'-צפון. מן הראוי לציין, כי בחיפה אימנו אז בכירי המאמנים, כמו איזידור ברונוסר ויובל ראובני. בשנת 1976 הופסקה פעילות הכדור-עף בהפועל מסיבות תקציביות וארגוניות, וכל הפעילות הספורטיבית בענף זה הועתקה למכבי חיפה ולהפועל נווה-שאנן.

הפועל נווה-שאנן נוסדה בשנת 1985 על ידי משה קסל ובנו חיים, שהיה גם מאמנן של הקבוצות. בראשית דרכו התבסס הסניף על קבוצות ילדים ונוער, ובשנת 1987 נוספו קבוצות בוגרים ובוגרות.
המועדון גדל והתפתח במהלך השנים, ובשנת 1990 עלתה קבוצת הנשים לליגה הבכירה בישראל. ההישג הזה היה מדהים, בעיקר בשל העובדה שכל הסגל של הקבוצה התבסס על שחקניות צעירות שלמדו כדור-עף במועדון.
 

 
בשנת 1994 הפך המועדון לעמותה ללא מטרות רווח, ועזב את חיק ההסתדרות והפועל. מאז  פועלת העמותה כגוף עצמאי תוך שיתוף פעולה עם עיריית חיפה ועם מרכז מכבי.
קבוצות המועדון הבכירות זכו במרוצת השנים תשע פעמים בליגות השונות ושבע פעמים בגביע המדינה במסגרות שונות.
משנת 1998 עומד בראש המועדון ניצן קסל (שחקן מצטיין בעבר),בנו של מייסד המועדון.
במהלך השנים האחרונות קלט המועדון עולים חדשים רבים, מאמנים ושחקנים, ותרם רבות לקהילה בחיפה.
מטרת המועדון, שפועל, כאמור, כעמותה ללא מטרות רווח, הינה לטפח שחקני כדור-עף רבים ככל האפשר בעיר חיפה ולהצליח במישור הארצי בליגות השונות.
 
 

לחץ כאן להשתתף בפורום

 

          חברים ברשת

טיפול בזוגיות
אחסון אתרים SEO
מבחני לשכת עורכי הדין
 

 

          רוצה לקבל עדכונים ?

הרשם לקבלת עדכונים מהאתר לחץ כאן

 

 

          עסקים שאוהבים כדורעף

נשים
סרטים
הכרויות
 

 

          מחפש מורה פרטי ?

קומדיה
אלבום
אסטרולוגיה

 

         ליגות, אליפויות, חוגים...  

ליגות איגוד הכדורעף
ליגות בתי ספר
כדורעף חופים
מסגרות כדורעף אחרות
חוגי כדורעף וחובבנים
הליגה למקומות עבודה

 

חדשות כדורעף | כדורעף ישראלי |  | כדורעף עולמי | הכל על כדורעף | גלריה כדורעף | כדורעף חופים | קישורים | דרושים | אודות האתר | פורום כדורעף | מפת האתר

האתר עוצב ונבנה ע"י "מחשבים נקודה" בניית אתרים © 2007 כל הזכויות שמורות לאתר "אוהבים כדורעף"